פפירוס נאש
פפירוס נאש הוא כינוי לארבעה מקטעי פפירוס שהתגלו בשנת 1898 במצרים על ידי הארכאולוג וולטר ל' נאש (Nash), ופורסמו לראשונה בשנת 1903. בפפירוס, הכתוב בכתב עברי מרובע מהצורה של שלהי תקופת בית שני, מופיע נוסח קדם-מסורה של עשרת הדיברות, כשלאחריו מופיעה תחילתה של פרשת שמע ישראל. עד גילוי מגילות מדבר יהודה ולוחיות ברכת כהנים, היה נוסח זה הטקסט המקראי הקדום ביותר שהתגלה, ובעל משמעות רבה לחקר נוסח המקרא.
גילוי הפפירוס
[עריכת קוד מקור | עריכה]מקטעי הפפירוס נרכשו בשנת 1898 מסוחר מצרי מקומי על ידי הארכאולוג וולטר ל' נאש, והם נמסרו לספריית אוניברסיטת קיימברידג', שם הם מופקדים כיום (מס' 233). הם פורסמו לראשונה בשנת 1903 על ידי סטנלי ארתור קוק (אנ'), שתיארך אותם למאה השנייה לספירה; אולם מחקרים שבאו לאחר מכן הקדימו את תיארוך הפפירוס למחצית השנייה של המאה השנייה לפנה"ס (150–100 לפנה"ס).[1] באותם ימים היה זה גילויו של הטקסט המקראי הקדום ביותר שנמצא אי פעם, וחשיבותו לחקר נוסח המקרא הייתה גדולה. כחמישים שנה לאחר מכן התגלו בחורבת קומראן שבמדבר יהודה כדי חרס עם מאות מגילות (לצד מספר מגילות שנמצאו באתרים נוספים באזור) שזמנם קדום לפפירוס נאש, המתוארכים למאה השנייה לפנה"ס, ואשר הזניקו את חקר נוסח המקרא מספר צעדים קדימה. לשם השוואה, הממצא הקדום ביותר שנמצא נכון להיום הוא לוחיות ברכת כהנים – שתי לוחיות כסף גלולות שנמצאו במערת קבורה בכתף הינום בירושלים, המתוארכות בקירוב לשנת 600 לפנה"ס.
תיאור הפפירוס
[עריכת קוד מקור | עריכה]ארבעת מקטעי הפפירוס מרכיבים 24 שורות, וניתן לזהות חלקים מ-2–3 אותיות שככל הנראה הרכיבו את השורה ה-25. הפפירוס קטוע כאמור בחלקו התחתון ובשני שוליו, אולם על סמך הטקסט ששרד ניתן לשער את החסר.
ב-21 השורות הראשונות מופיע נוסח קדם-מסורה של עשרת הדיברות, כשבסיומו (באמצע השורה ה-21) הותיר הסופר רווח עד לסוף השורה. בשורות הבאות מופיעה תחילתה של פרשת שמע ישראל (המופיעה במקרא בספר דברים בסמיכות לפרשת עשרת הדיברות) גם היא בנוסח קדם-מסורה.
|
||
|
מקורות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Cook, Stanley A. "A Pre-Massoretic Biblical Papyrus." Proceedings of the Society of Biblical Archaeology 25 (1903): 34-56.
- Albright, William F. "A Biblical Fragment from the Maccabean Age: The Nash Papyrus." Journal of Biblical Literature 56 (1937): 145-176.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ביקורת נוסח המקרא
- ממצאים מקראים קדומים נוספים:
- לוחיות ברכת כהנים
- מגילות מדבר יהודה
- כתובת יהואש (חשודה כזיוף)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- F. C. Burkitt, The Hebrew Papyrus of the Ten Commandments, The Jewish Quarterly Review, 15, 392-408 (1903)
- Emanuel Tov ,Textual criticism of the Hebrew Bible, pp-118
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ The Nash Papyrus – An Ancient Witness, United Israel World Union, 2017-02-20 (באנגלית אמריקאית)